החלטה בתיק ת"א 29042-12-11

בפניי בקשה למינוי מומחה שיקומי לצורך קביעת מגבלותיו, צרכיו, דרכי שיקומו של המבקש והטיפול לו יזדקק בעתיד לאחר שנפגע לטענתו בתאונת דרכים מיום 23.12.09 .

רקע עובדתי

1.                  המבקש, יליד 1967, הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי עוד בטרם תאונת הדרכים כנכה בשיעור 100% המרותק לכסא גלגלים.

2.                  לית מאן דפליג כי עוד עובר לתאונה סבל המבקש מבעיות רפואיות קשות וביניהן שיתוק מוחין, תסמונת גנטית שגרמה לפגיעה בעמוד השדרה של המבקש ואסטמה.

3.                  לבחינת נכותו של המבקש כתוצאה מתאונת הדרכים מינה בית המשפט מומחים רפואיים מטעמו בתחומי הנוירולוגיה והריאות.

טענות המבקש

4.                  בעקבות התאונה נזקק המבקש לצרכים סיעודיים רבים, הנובעים ממצבו הרפואי הקשה שהוחמר לאחר התאונה.

5.                  חוות דעתו של המומחה השיקומי אינה מתבקשת לצורך קביעת גובה נכותו של המבקש, אלא באה להכריע בסוגיות רחבות ביחס להמשך חייו. מינוי המומחה השיקומי נדרש אפוא על מנת להבין מה יהיו צרכיו הסיעודיים והשיקומיים כאשר ייצא מאשפוזו כחולה סיעודי בבית החולים "בית רבקה" ויעבור למגורים בקהילה, וכיצד ראוי לבצע מעבר זה.

6.                  במקרים בהם המבקש סובל מנכויות קשות רב מערכתיות הנוגעות לכלל איברי גופו ולתפקודו היומיומי, מכיר בית המשפט בצורך למינוי מומחה שיקומי.

טענות המשיבה

7.                  אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה ואין מקום לקבוע כי דעתו של המומחה השיקומי עדיפה על דעתו של הנוירולוג או כל מומחה רפואי אחר אשר מונה על ידי בית המשפט, למעט מקרים נדירים.

8.                  הפרקטיקה המקובלת והראויה הינה כי שאלת מינוי של המומחה השיקומי תעלה על הפרק רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט.

9.                  המומחית בתחום הנוירולוגיה שמונתה על ידי בית המשפט טרם נחקרה על חוות דעתה בבית המשפט, וקביעותיה בדבר שיעור נכותו של המבקש טרם עמדו במבחן החקירה הנגדית. לפיכך, אין מקום להורות בשלב זה על מינוי מומחה שיקומי שכן קביעותיו והמלצותיו ביחס למבקש אמורות להתבסס על שיעור הנכות כפי שייקבע בית המשפט, ושיעור נכות זה ייקבע רק לאחר עדותה של המומחית הרפואית הנ"ל. כמו כן, לטענת המשיבה ההתדרדרות הנטענת במצבו הבריאותי של המבקש נובעת מהתפתחות טבעית של מצבו הרפואי כפי שהיה עובר לתאונה, ואינה נובעת ממנה. אי לכך, גם מטעם זה הדיון במינוי המומחה השיקומי מקדים את זמנו.

דיון

10.              הלכה פסוקה היא כי אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה .

(ראה רע"א   5124/93 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' איבהרים זועבי )

מינוי כאמור ראוי להיעשות בשלבים המאוחרים יותר של ההליך המשפטי, רק לאחר שיתברר כי לא ניתן להסתפק בחוות דעתם  של המומחים בתחומי הרפואה הספציפיים (ראה רע"א 6818/11 פלוני נ' טויטו י.מ. בע"מ (15.1.12) וכן רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ( 30.5.12))

ברע"א 5337/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עומר ועקנין(2.2.05) קבע כב' השופט ריבלין לאמור:

" אכן, צודקות המבקשות בטענתן כי אין למנות מומחה בתחום השיקום כעניין שבשגרה וכי הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תוכרע רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי "הרגיל"".